ניקוי ארון הוא לא משימה טכנית.
הוא טקס מעבר.
כשאנחנו עומדות מול בגדים שלא לבשנו שנים, אנחנו לא רק שואלות “להשאיר או למסור”.
אנחנו שואלות מי הייתי אז.
יש בגדים שמחזיקים זיכרון.
יש בגדים שמחזיקים אשמה.
ויש כאלה שפשוט כבר לא שייכים.
בתהליך ליווי אישי או בסיור נשים בגליל, אנחנו מדברות על שחרור לא כוויתור — אלא כפינוי מקום.
פינוי מקום הוא אמירה:
אני מוכנה לחדש.
והגליל מזכיר לנו מחזוריות טבעית.
שלכת. צמיחה. עונות.
אין צורך בדרמה.
רק בהסכמה.
דרך פשוטה להתחיל:
בחרי מדף אחד בלבד.
לא את כל הארון.
שחררי שלושה פריטים שמרגישים זרים לך היום.
שינוי גדול מתחיל בתנועה קטנה.
ואם את רוצה לעבור את התהליך הזה לא לבד, אלא בתוך מרחב תומך ומעורר השראה —
אני מזמינה אותך למסע דרך הבגד בגליל.
